עונשי מאסר למעורבים בגביית חובות מנהגי מוניות שלוו כספים בשוק האפור ע"י סחיטה באיומים

א. פתח דבר

1) נאשמים 1-4 הורשעו על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות כדלקמן:

נאשם 1 הורשע בעבירות סחיטה באיומים (ריבוי עבירות), סחיטה באיומים שהביאה לידי מעשה (ריבוי עבירות), סחיטה בכוח וקשירת קשר לבצע פשע - עבירות לפי סעיפים 428 רישא, 428 סיפא, 427 רישא ו-499 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין").

נאשם 2 הורשע בעבירות סחיטה באיומים, סחיטה בכוח וקשירת קשר לבצע פשע - עבירות לפי סעיפים 428 רישא, 427 רישא ו-499 לחוק העונשין.

נאשם 3 הורשע בסיוע לסחיטה בכוח ובסיוע לסחיטה באיומים - עבירות לפי סעיפים 427 ו-428 רישא ויחד עם סעיף 31 לחוק העונשין.

נאשם 4 הורשע בקשירת קשר לבצע פשע (סיוע לסחיטה באיומים ובכוח) - עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין.

2) עפ"י עובדות כתב האישום המתוקן, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום עסקו הנאשמים במתן הלוואות חוץ בנקאיות, כשנאשם 1 ביחד עם בן פישמן (להלן: " בן") עסק במתן הלוואות לנהגי מוניות במשרדים ברח' שינקין בגבעתיים.

3) מעובדות האישום הראשון עולה כי, במהלך שנת 2003 נטל יניב קוזרי (להלן: "ה מתלונן") הלוואה בסכום של 20,000 ש"ח (להלן: " ההלוואה הראשונה") מנאשם 1 ושותפו בן. זמן מה לאחר נטילת ההלוואה, נקלע המתלונן לקשיים כלכליים, ולא הצליח לעמוד בתשלומי הריבית במועדם. על מנת להניע את המתלונן לשלם את הכסף, נהגו בן ונאשם 1 לאיים עליו ולהפחידו כי ירביצו לו ו"יפוצצו אותו" ויבואו לביתו אם לא ישלם להם בזמן.

במהלך שנת 2009, נטל המתלונן מבן ומנאשם 1 הלוואה נוספת בסך 5,000 ש"ח. בתחילת שנת 2010 החמירו קשייו הכלכליים של המתלונן ואף אשתו חלתה והפסיקה לעבוד. המתלונן הפסיק להעביר לבן ולנאשם 1 כספים. בעקבות פנייתו של המתלונן אל בן להגיע להסדר תשלומים, קבעו השניים להיפגש ביום 10.6.10 בכפר המכבייה.

בסמוך לכך, קשר בן קשר עם הנאשמים לפיו יגבו את החוב מהמתלונן בדרך של איומים, הטלת אימה והפעלת כוח. במסגרת הקשר הגיעו הנאשמים ביום 10.6.10 לכפר המכבייה ופגשו שם במתלונן.

נאשמים 1-3 ניגשו אל המתלונן, ונאשם 1 איים על המתלונן בפני נאשמים 2 ו-3 כי מהיום נאשמים 2-3 "יטפלו בעניין". כמו כן, הורה נאשם 1 למתלונן בנימה מאיימת למסור לנאשמים 2-3 את כתובת מגוריו. נאשם 2 דרש מהמתלונן בנימה מאיימת לדעת את כתובת מגוריו, וכן תקף אותו בכך שאחז בגרונו ואיים עליו כי יפגע בו ובמשפחתו. בכל אותו זמן נכח נאשם 3 במקום.

בתאריך 13.6.10, בעקבות המתואר לעיל, פנה המתלונן למשטרת ישראל.

במסגרת חקירת המשטרה, בוצעו שיחות יזומות ונערכו מפגשים בין המתלונן לבין נאשם 1 במהלכם איים נאשם 1 על המתלונן בהזדמנויות שונות, כי נאשמים 2-4 שרק עתה השתחררו מבית הסוהר יפגעו בו אם הוא לא ישיב את הכסף למלווים, וכן הטיל עליו אימה בכוונו את איומיו כלפי אשתו וילדיו של המתלונן.

כתוצאה מהאיומים וממסכת ההפחדות, מאז שנת 2003 ועד לסוף שנת 2009 שילם המתלונן סך של כ-200,000 ש"ח לבן ולנאשם 1 בגין ההלוואה הראשונה וההלוואה הנוספת.

4) עפ"י עובדות האישום השני לווה נהג מונית, רן לוברטובסקי (להלן: " רן") סכומי כסף שונים מבן ונאשם 1, אותם השיב בתוספת ריבית עד שסיים לשלם את חובו.

במהלך חודשים נובמבר-דצמבר 2009, החל נאשם 1 להתקשר לרן ולדרוש ממנו כספים.

רן טען בפני נאשם 1 כי השיב לבן את כל הכספים אותם לווה. בתחילת חודש יוני 2010 התקשר נאשם 1 מספר רב של פעמים לרן, צעק ואיים עליו במטרה להפחידו ולהניע אותו לשלם לו כספים, בציינו כי יביא לביתו אנשים, וכן יעשה לו בלאגן במשרד בו עבד.

בנוסף, בתאריך 10.06.10 הגיע נאשם 1 לתחנת המוניות בה עבד רן. הוא התקשר אליו, צעק ואיים עליו כדי להפחידו, בציינו כי "מכר" את חובו לאנשים אחרים, ואמר לו כי יגיע כל יום לתחנת המוניות וידאג שיזרקו אותו מעבודתו בתחנה.

5) עפ"י עובדות האישום השלישי נטל נהג המונית אלון רובינסון (להלן: " אלון") שתי הלוואות מבן ונאשם 1, ובמהלך תקופה מסוימת העביר סכומי כסף שונים על חשבון ההלוואה.